ד"ר עירית יניר - טיפול זוגי, אישי ומשפחתי בכפר סבא

טיפול משפחתי והדרכת הורים

מה עושים בטיפול משפחתי?

 

הטיפול המשפחתי מבוסס על הגישה המערכתית. נקודת המוצא של גישה זו היא שכל פרט הוא חלק ממערכת רחבה יותר, והתיפקוד שלו קשור לא רק במניעים פנימיים אלא בדפוסים החוזרים על עצמם של ההתנהגויות האופייניות למערכת. כל בני המשפחה חברים במערכת המשפחתית, הכוללת בתוכה גם תת-מערכות, כגון המערכת ההורית ומערכת הילדים, המערכת הזוגית והמערכת האחאית. היא גם חלק מ"מערכת על" רחבה יותר, כגון המשפחה המורחבת.

 

לפי גישה זו, יחסי הגומלין בין בני המשפחה מתנהלים בהתאם לדפוסים חזרתיים, המשמרים את תפקידו והתנהגותו של כל חבר במשפחה (למשל, תפקיד הילד הטוב – או הילד הרע, הילדה של אבא, אמא תמיד מגינה על אבא, וכו'). כאשר מתעוררת בעיה במשפחה, היא יכולה לבוא לידי ביטוי כבעיה אישית של אחד מבני המשפחה, אולם למעשה היא מתעלת אל פני השטח בעייתיות סמויה כלשהי בדפוסים המשפחתיים.

 

בטיפול משפחתי ננסה לזהות מהם הדפוסים האופייניים למשפחה, איזה מהם הם פונקציונליים ותורמים לתפקוד המשפחתי, ואיזה מהם הם בלתי פונקציונליים ובעייתיים. ביחד ננסה להחליף אותם בדרכי התנהלות יעילות ובריאות יותר. בדרך זו נוכל לתרום גם לפתרון של ההתנהגות ה"בעייתית"  שבעקבותיה פנתה המשפחה לעזרה, וגם לאוירה טובה ובריאה יותר במשפחה כולה.

 

תחת טיפול וייעוץ משפחתי נכללת גם הדרכת הורים. הדרכת הורים לא נועדה ליצור תהליכי שינוי עמוקים, אלא לאפשר להורים לרכוש כלים יעילים בתחום ההורות.

 

מתי מתאים לפנות לייעוץ או טיפול משפחתי?

 

פעמים רבות קיימים חילוקי דעות בין ההורים לגבי אופן החינוך של הילדים, או לגבי אופן ההתייחסות ההולם לבעיה כזו או אחרת שמתעוררת אצל אחד הילדים. לפעמים, האוירה בבית קשה ורצופת קונפליקטים. במקרים אחרים, קיימת התערבות של מי מבני המשפחה המורחבת מצד זה או אחר באופן שפוגע בבני משפחה אחרים ("הצד שלו", "הצד שלה"). לפעמים מופיע סימפטום חריף יותר אצל אחד מבני המשפחה, כגון דיכאון, הפרעת אכילה, או התנהגות מוקצנת כלשהי (למשל של מתבגרים). כל אלה ועוד הם סיבות טובות לפנות לייעוץ משפחתי.

מטרת הטיפול תהיה לזהות את הסימפטום, ולגלות את מה הוא בא לשרת. למשל, לעיתים ילדים יקצינו את התנהגותם (למשל, יעשו בעיות בבית הספר) כדי למשוך אליהם את האש וכך למנוע בעיות חריפות יותר (לדוגמא, פרידה של ההורים, שיצטרכו להתאחד כדי לטפל בילד). בטיפול נחפש מהם הדפוסים המשפחתיים  המהווים בעיה עבור המשפחה, גם אם היא סמויה ומסתתרת מתחת לפני השטח, וננסה לאמץ במקומם דפוסים חלופיים שיסייעו למשפחה בהתמודדות היומיומית ויהפכו את הסימפטום למיותר.

 

מי מגיע לפגישות?

 

מטבע הדברים, מתבקש שבטיפול משפחתי יגיעו לפגישות כל בני המשפחה. לפעמים נזמין גם את בני המשפחה המורחבת – כגון סבא/סבתא, או דמויות אחרות שיש להן מעורבות גדולה. יחד עם זאת, מאחר שכל שינוי אצל חבר מסויים במשפחה יוצר שינוי ביחסי הגומלין במשפחה כולה, ניתן לקיים טיפול או ייעוץ משפחתי גם עם ההורים בלבד או עם הרכבים כאלה ואחרים של בני המשפחה, לאורך כל התהליך או בשלבים שונים שלו.

 

באיזה גישות ושיטות משתמשים?

ניתן לעבוד לפי גישות שונות, ביניהן: הגישה המערכתית הבין-דורית המתמקדת בנפרדות ובנושאים בלתי פתורים במשפחה; הגישה פסיכו-דינאמית, המתמקדת בתהליכים לא מודעים ששורשיהם בעברו של הפרט; בטיפול קצר מועד המתמקד בגישה קוגניטיבית התנהגותית ובתקשורת; בגישה הנאראטיבית, המתמקדת בסיפור המשפחתי; ובגישות אחרות, תוך שילוב אמצעים שונים כגון פוטותרפיה, משחקים ומשימות, קלפים טיפוליים, הכל לפי הצרכים והמטרות של המשפחה ובהתאם להכשרת המטפל.

 

מתי נוכל לומר שהטיפול הצליח?

כאשר הסימפטום שבעטיו פנתה המשפחה לטיפול נעלם או נרגע, וכאשר את מקומם של דפוסים שליליים או בלתי יעילים של תקשורת ותפקידים משפחתיים תפסו דפוסים חלופיים, הנותנים מענה טוב יותר לצרכיו של כל אחד מבני המשפחה.